יום ראשון, 31 ביולי 2011

מה זה CBT

שלום לכולם,
באוקטובר 2009 פירסמתי מאמר באתר Articles בנושא
"מה זה  CBT"
עד כה היו 1369 צפיות.
הקישור למאמר:
http://www.articles.co.il/article/51179/מה%20זה%20%20CBT%20%20%20%20%20?
יורם

יום רביעי, 27 ביולי 2011

התמודדות עם פיברומיאלגיה

התמודדות עם פיברומיאלגיה
סמדר נאמן נשואה, אם לשתי בנות, ועובדת בכיר בבנק, היתה אשה פעילה, אנרגטית, כאשר בגיל 47 החלה לסבול מסימפטומים שונים.
לאחר 3 שנים של בדיקות ובירורים היא אובחנה כסובלת מתסמונת התשישות הכרונית, ושנה אחרי זה גם כסובלת גם מפיברומיאלגיה.
את כל אלה היא מתארת בספר "פיברומיאלגיה – זה לא סוף העולם"  
 (2010).
הנושא העיקרי של הספר התמודדות של אשה אמיצה ועקשנית – שהחליטה לא לוותר על חייה.
יש בספר הסברים מלומדים של פרופ' דן בוסקילה, אך לא ניכנס כאן להגדרות המפורטות. די אם נציין שמדובר בתסמונת כאב כרונית המאופיינת בכאבים מפושטים וברגישות במישוש ב 11 מתוך 18 נקודות רגישות, ובסימפטומים בתחומים נוספים, ובאה לעתים קרובות יחד עם תסמונת התשישות הכרונית (CFS) ותסמונת המעי הרגיז. במקרים רבים התסמונת מופיעה לאחר טראומה נפשית.
כיון שהטיפול הקיים רק מקל על הסימפטומים, אך אינו מרפא את המחלה, עולה השאלה איך להתמודד עם המחלה הכרונית ואיך להמשיך את החיים.
סמדר החליטה לא לוותר על חייה.
בתחילה – היא פנתה לטיפול רפואי מקצועי (אצל רופא המשפחה, ריאומטולוג ופסיכיאטר) , שאופיין ביחס אוהד ותומך.
בהמשך היא נעזרה בשני אנשי מקצוע בתחום הנפשי, מטפלת בCBT  ומאמנת.
ניתן לציין קווי דמיון בין CBT לאימון: התמקדות בשינוי, גישה פרקטית משולבת בהכרה בקשיים רגשיים ופיזיים, והבנת מקומם החשוב של החשיבה, העשייה והפעילות.
לאחר 4 שנים קשות, עם עליות וירידות, שבמהלכן הופנתה לטיפולים מסוגים שונים (פסיכולוגים, עובדות סוציאליות, דיקור, רפלקסולוגיה, פסיכיאטריה, ביופידבק, נטורופתיה ועוד), היא החלה בטפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). במשך שנתיים נפגשה עם המטפלת פעמיים בשבוע, ואח"כ פעם בשבוע.
הטיפול ב CBT  הביא לשינוי: "זה לא שהבראתי, שהפיברו נטשה אותי ... אולם יש לי את הכלים, הטכניקות שמתאימות לי, לסייע בפתרון בעיות ושינוי חשיבתי רגשי והתנהגותי". כתוצאה מהטיפול "יש לי דרכים לשנות את האמונות הכושלות לאמונות מציאותיות יותר. שוב אני אוהבת את עצמי, מקבלת את עצמי כפי שאני, אוהבת את משפחתי וחברי..."(עמ' 44) .
מהתיאור של הטיפול ברורה החשיבות של הקשר האישי בטיפול. וכך כותבת סמדר על המטפלת: "ולך עמירה כמה מילים חמות – את אישה נפלאה ומופלאה, מלאה באהבה, סבלנות, אורך רוח, תמיכה, אמפטיה, הבנה, מחבקת, מחזקת ומלמדת" .
כמה שנים אחר-כך היא החלה באימון לבריאות, במטרה לקדם צמיחה אישית, למינוף מצבה האישי עם המחלה, והשפעותיה על הדימוי העצמי שלה.
כתוצאה מהאימון, כמו מהטיפול ב CBT , החלה יותר לקבל את עצמה ואת המחלה.
בסיום תהליך האימון של 10 חודשים "למדתי לקבל את עצמי עם המחלה, ולא להילחם נגדה, הבנתי שהיא ניתנה לי כמתנה ועלי לחיות לצידה בשלום. לנהל אותה ולא לתת לה לנהל אותי. חיים בחברות עם המחלה ולא בצילה. קבלה שלה, הקשבה, עירנות, יחסי גומלין, הוקרה עצמית על מה כן , על מה אפשר. זה לא סוף העולם. יש קושי ואפשר להיות משמעותית, אני חיה ממקום בונה... למדתי שיש חיים עם הפיברומיאלגיה" (עמ' 91),  ואז היא הבינה שעליה לכתוב ספר.
יש בספר גם אלמנטים חשובים אחרים, כמו ההשפעה של המחלה על היחסים הזוגיים ("יצאנו לחופש בעלי אני והפיברו...")  ועל יחסי גורמים מבטחים לסובלים מהמחלה – ועליהם ניתן לכתוב בהזדמנות אחרת.
ֵ
ְ
תודה לך, סמדר, על הספר, על השיתוף, על עוז רוחך והאופטימיות שלך.


יום שישי, 22 ביולי 2011

על טיפול פסיכולוגי קצר מועד

כתבתי מאמר   " על טיפול פסיכולוגי קצר מועד "
בנובמבר  2009.
עד כה היו לו  1134 צפיות.
הוא רלבנטי מאוד לבלוג הזה.
אז אתם מוזמנים ללחוץ על הקישור ולקרוא אותו.

הקישור:
http://www.articles.co.il/article/53046/

יורם

יום שלישי, 19 ביולי 2011

התקפי חרדה - על נהג מירוצים ונהג מונית


התקפי חרדה  -  נהג מירוצים ונהג מונית

התקף חרדה נוצר בתוצאה מאינטראקציה מורכבת של תהליכים פיזיולוגיים  עם מחשבות ורגשות. השוואה בין שתי הסצנות שלהלן תסייע להבנת התהליך.
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
בסצנה הראשונה, דמיין שאתה נהג מירוצים, ואתה נוהג במסלול מירוצים מתפתל  במהירות עצומה  ושריריך נמתחים, בעוד מוחך מדמיין את האפשרות שתקלע להתנגשות עם רכב אחר או עם קירות המסלול. לפתע אתה רואה מכונית מתהפכת ועולה באש. מחשבה עולה בראשך: "מה אם גם המכונית שלי תתהפך?" לבך פועם בחוזקה, מצחך מתכסה זיעה ואתה נדרך למראות ולקולות שעלולים לבשר על סכנה. רגלך לוחצת על הגז ואתה מתקדם לעבר סוף המסלול. אתה מגיע לחנייה וחש הקלה, אך גם רעד וחולשה, בזמן שגופך מתרגל למצב הנורמלי שמגיע אחרי נחשול הפחד.
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
כעת, דמיין את הסצנה השניה: אתה נהג מונית הנוסע בעיר מגוריך. בזמן האחרון אתה חש מתח ושרוי בלחץ. לפתע מתחיל לבך לפעום במהירות, ואתה מרגיש מוזר ומעט מסוחרר. מחשבות זורמות בראשך: "מה יהיה אם אתעלף או שיהיה לי התקף לב, אולי אזדקק לטיפול רפואי? אני רחוק מהבית, אם אתקל  בפקק תנועה הגישה לעזרה תחסם". אתה שם לב שאתה נושם מהר יותר וקשה לך להתרכז בדבר פרט ללבך הפועם במהירות. פחד ודאגה עוטפים אותך למספר דקות הניראות כנצח וכמעט בלתי נסבלות. אתה חושב "אני עלול לאבד שליטה, לצאת מהרכב ולהתחיל לצרוח". עד מהרה החרדה חולפת, אך אתה מרגיש חלש, מבולבל לגבי מה שעבר עליך ומודאג מכך שהסימפטומים האלה יכו שנית.
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
שניהם מגיבים בעוצמה כאשר הם חשים בסכנה. שניהם חווים שינויים פיזיולוגיים ורגשיים כשבמוחם עולות מחשבות מפחידות. כאשר הסכנה חולפת שניהם מרגישים חלשים ומותשים מהחוויה שעברו.
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
עם זאת, יש הבדלים חשובים בין נהג המירוצים לנהג המונית. נהג המירוצים  יודע איזו סכנה עוררה את התגובות הגופניות שלו, והוא יודע שפחד ותחושות פיזיולוגיות לא נוחות הינן תגובות טבעיות וצפויות במהלך מירוץ.
נהג המונית לא מבין מה גרם לסימפטומים. יש לו קושי להאמין שהסימפטומים שלו הם 'רק חרדה', והוא איננו יודע כיצד להגיב אליהם. מפחידה אותו המחשבה  שלא ניתן להשיג עזרה מיידית.
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
נהג המירוצים ונהג המונית  נבדלים בדרך שבה הם מפרשים את תחושות גופם. לנהג המירוצים , התחושות הן סימנים המורים על סכנה, אך אינם מסוכנים כשלעצמם. נהג המונית מפרש את התחושות שלו כמסוכנות במיוחד. באותם רגעים הוא אינו מודע לסכנה חיצונית כלשהי שאליה הוא מגיב ולכן הוא מסיק שהוא חווה תהליך גופני פנימי הרסני ומאמין שהוא זקוק לעזרה מיידית.

עוד על התקפי חרדה והטיפול בהם –
בבלוגים הבאים
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
צלצלו אלי
יורם צדיק
פסיכולוג קליני בכיר
050-2064065

יום שישי, 1 ביולי 2011

על התקפי החרדה


על התקפי החרדה
התקפי חרדה עלולים להיות בעיה מפחידה.
רבים מאלה הסובלים מחרדה מגבילים את פעילותם או מבצעים אותן
תוך תחושת דאגה וחשש שבזמנים לא צפויים יתקפו  בסימפטומים פיזיים חזקים.
הם נתקפים בפחדים ממוות, משיגעון ומאיבוד שליטה במהלך ההתקף.
אהרון בק ורות גרינברג עסקו רבות בתיאור של הפרעות החרדה והטיפול בהן.
הבשורה היא שניתן ללמוד להתמודד עם התקפי חרדה.
לאחר קבלת מידע, למידת דרכי התמודדות ואימון בהן, אצל מטופלים רבים ההתקפים מתמעטים בהדרגה ואף מתמתנים.
מטופלים שבים לפעילויות ישנות ואף מנסים פעילויות חדשות, בידיעה שהם יכולים להתמודד עם הסימפטומים כאשר הם מתרחשים.

התקף חרדה נוצר בתוצאה מאינטראקציה מורכבת של תהליכים פיזיולוגיים  עם מחשבות ורגשות.
אנו מכנים את המחשבות שעולות "מחשבות אוטומטיות" מכיוון שהן מהירות, ספונטניות  ומתרחשות ללא מחשבה הגיונית או בדיקת העניין.
במבט לאחור, לעתים קרובות מתברר שהמחשבות האוטומטיות היו  מעוותות, לא מציאותיות, מוגזמות  ומוטעות.
למרות שלכל בני האדם יש מחשבות אוטומטיות, אצל אנשים הסובלים מחרדה ופאניקה, נושא הסכנה בדרך כלל מופיע כמוטיב מרכזי.

על מעגל הקסמים של החרדה – בבלוג הבא.


אני מומחה בטיפול בהפרעות חרדה.
צלצלו אלי
יורם צדיק
פסיכולוג קליני בכיר
050-2064065