יום חמישי, 4 באוגוסט 2011

התמודדות עם מחלה כרונית – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

התמודדות עם מחלה כרונית – טיפול קוגניטיבי התנהגותי
עם העליה בתוחלת החיים, יש יותר ויותר מחלות כרוניות, שחיים איתן לאורך זמן.
הרפואה עוסקת במקרים רבים ב care ולא ב cure.
הטיפול הרפואי במקרים רבים מנסה להגיע לשליטה במצב הכרוני ולא להחלמה.
אפילו האיידס, שהחל כמחלה עם תמותה רבה, הפך עם שיפור הטיפול התרופתי,  למחלה כרונית.
מטרות הטיפול, לפיכך, אינה ריפוי, אלא התמודדות ארוכת שנים עם המחלה הכרונית, וניהול חיים תקינים ומספקים בצידה.
ההתמודדות של המטופל היא עם המחלה עצמה, בשלביה השונים, בהיענות לטיפול הרפואי, ובתופעות הלוואי של הטיפול הרפואי.
ההתמקדות כאן היא לא במחלות עם סיכון גבוה לתמותה (כמו סרטן או מחלות לב קשות), אלא דווקא במחלות כרוניות שחיים איתן במשך שנים:
השמנה, סכרת, מחלות אוטו-אימוניות, מחלות מעיים (קרוהן, המעי הרגיז), נשימה (אסתמה) , כליות (טיפול בדיאליזה),  כוויות, עור (פסוריאזיס) , מפרקים, אוסטיאופורוזיס, נוירולוגיה (אפילפסיה, מצב לאחר אירוע מוחי, כאבי גב, מיגרנה) , פיברומיאלגיה, תשישות ועוד.
יש לציין במחלות כרוניות רבות יש גם חלק משמעותי של התמודדות עם כאב.
הופעתה של מחלה כרונית (שאינה שכרוכה בסכנת חיים) עלולה להביא למצוקה נפשית משמעותית, המתבטאת בחרדה, דיכאון, כעס, תחושת חוסר צדק ("למה זה קרה דוקא לי?") , לכאב ובעקבותיהם - ולפגיעה בתפקוד.
תהליכי ההתמודדות שונים במחלות כרוניות שונות, על פי מידת הסבל שהמחלה גורמת, הסטיגמה של המחלה, והשלבים השונים שלה.
אופן ההתמודדות שונה מאדם לאדם והוא קשור
·        בכוחות של האדם,
·        במשאבים שעומדים לרשותו (נפשיים ואחרים)
·        במרכיבים באישיותו (אקטיביות, אופטימיות)
·        בנסיון חייו
·        ובמערכת התמיכה שלו.

טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר, כדוגמת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יכול לשפר את ההתמודדות של החולה במחלה הכרונית ולהביא לירידה במצוקה הנפשית ובסימפטומים הנפשיים שהופיעו בעקבות המחלה.
*
ההתערבות הטיפולית חייבת להתחיל בשלב של הערכה.
בשלב ההערכה יש לעסוק בהבנת המצב הרפואי, בהתמודדות המעשית והנפשית של החולה עם הטיפול הרפואי ותופעות הלוואי ובהתמודדות שלו עם מחלות ומשברים בעבר. יש להבין מה הסיבות שהביאו אותו לטיפול הפסיכולוגי.
בהמשך יש לבדוק מהם הסימפטומים הנפשיים שהתעוררו עקב המחלה.
מומלץ לבקש מהמטופל לענות על שאלוני דיווח עצמי העוסקים בסימפטומים נפשיים הבודקים מצוקה נפשית, חרדה  ודיכאון.
בסיום שלב ההערכה יש לגבש את מטרות הטיפול, כך שתהיינה מוסכמות על המטופל והמטפל כאחד.
*
הטיפול מתמקד בשלושה מרכיבים שאיתם יש להתמודד במקביל ולסירוגין:
המרכיב הראשון הוא הגופני. זוהי עבודה ישירה על הגוף שמטרתה להביא לתחושה של שליטה בגוף ובעיקר בתסמינים הגופניים.
המרכיב השני הוא המרכיב הקוגניטיבי. ניתן להגדיר את החלק הזה כ"הזדמנות ללמוד לחשוב לטובתך". כאן המוקד הוא בזיהוי אותן מחשבות ופרשנויות (אודות המחלה והטיפול) הגורמות מצוקה ובהמרתן בחשיבה מציאותית ומאוזנת יותר.
המרכיב השלישי הוא המרכיב ההתנהגותי העוסק בהתמודדות עם המנעויות, בשינוי דפוסי התנהגות ובלמידת מיומנויות דרושות.
במקרים רבים יש צורך להתחיל דוקא בחלק ההתנהגותי, תוך מתן התייחסות למצוקה עקב בעיות מיידיות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה