יום חמישי, 20 באוקטובר 2011

מתי משתמשים בפתגם "צריך שניים לטנגו"?


מתי משתמשים בפתגם "צריך שניים לטנגו"?



הטנגו הוא ריקוד זוגות המצריך

(אם רוצים ריקוד ברמה גבוהה)

תיאום רב בין הרוקדים.

אז ניתן לחשוב שהפתגם

מדבר על הצורך בשיתוף פעולה ותיאום.

אני משתמש בפתגם הזה

דווקא בכיוון ההפוך.

מה הכוונה?

כשאני עובד עם אנשים

שניגררים למריבות,

שאחרים מתגרים בהם

ומביאים אותם להתפרצות

(בני-נוער עם בעיות התנהגות,

בני זוג מסוכסכים)

אני מנסה להביא את המטופל להבין

איך הוא נגרר ומשתף פעולה

בתגובתו לשני.

אם באים ואומרים לך "בן זונה"

כדי שתתפרץ ותסתבך,

אם לא תגיב – לא יהיה ריב.

"צריך שניים לטנגו"

ואם אתה לא תשתתף

לא יהיה ריקוד.



לסיום, אני מצרף קטע מיו-טיוב

המראה דווקא זוגות מאוד מתואמים,הרוקדים טנגו..
http://www.youtube.com/watch?v=NTqMQU1bdiU&feature=player_embedded



יורם

יום חמישי, 22 בספטמבר 2011

כל זוג שלישי מתגרש - מה זה אומר?

כל זוג שלישי מתגרש - מה זה אומר?

כל זוג שלישי מתגרש -
(כל זוג שני בין אקדמאים)
מה זה אומר?
האם מוסד הנישואין פשט את הרגל?
לא !
להפך !
זה אומר שלאנשים היום
יש ציפיות גבוהות יותר מהנישואין
ומי שמוצא את עצמו בנישואים גרועים או לא מספקים –
מחליט במקרים רבים לסיימם
כדי לבנות חיי זוגיות טובים יותר.
והעובדה – רבים מתחתנים שנית
או בונים זוגיות יציבה ללא נישואין.
++++++++++++++++++++++++++++++++
לתופעה זו יש השפעות רבות
על הנכונות של אנשים
·  למסד קשר זוגי
·  להתחתן
·  להיפרד
·  להתגרש 
ומשפיע על התהליכים הנפשיים שהם עוברים.
++++++++++++++++++++++++++++++++

בעבר, זוגות לא מאושרים נשארו יחד
מפני שלהתגרש נחשב לאסון, בושה,
משפחה הרוסה.
היום זה יותר מקובל.
הרבה פעמים, במקום
ולנסות ולהשקיע לשפר את הזוגיות
מחליטים לוותר ולהיפרד.
יש לקחת בחשבון שגם כאשר מחליטים
לפרק קשר בעייתי
התהליך כרוך בקשיים
בהתרת קשרי התקשרות (attachment) ,
בהכרה (בפני עצמך ובפני הסובבים)
שהנסיון הזוגי נכשל
וגם בקשיים כלכליים ניכרים.
כמובן שיש קשיים נפשיים ואחרים
גם לילדים ובני-משפחה אחרים.
++++++++++++++++++++++++++++++++
אז מה ניתן לעשות?
רצוי להשקיע בבחירת בן-זוג מתאים.
משיכה גופנית ואהבה הם גורמים חשובים
אך לא מספיקים.
יש גם צורך בהתאמה.
++++++++++++++++++++++++++++++++
מי שמתקשה למצוא בן זוג מתאים
או שחושש שמא יחזור ויבחר
בן-זוג שאינו מתאים –
רצוי שיפנה לתהליך טיפולי ממוקד.

מי שנתקל בקשיים בזוגיות הקיימת
ורוצה לנסות ולשפר אותם
לפני שיגיעו לפרידה -
רצוי שיפנה לטיפול ממוקד.

++++++++++++++++++++++++++++++++
יורם צדיק           
פסיכולוג קליני בכיר
מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
קליניקה במקום מרכזי בקריות
050-2064065
  



יום שבת, 10 בספטמבר 2011

משבר והזדמנות

משבר והזדמנות

__________________________________

אומרים שבסינית

משבר והזדמנות – זו אותה המילה.

לפעמים אנחנו מקובעים במצב מסויים

ובזמן משבר –

יש סיכוי לבנות משהו חדש.

למשל,

עיר שנהרסה ברעידת אדמה –

ואז נבנו בה כבישים רחבים

ומערכות מים, ביוב וחשמל מודרניות יותר

ובתים חזקים ונוחים יותר.

או זוג שחי ביחסים גרועים

במשך הרבה שנים,

ושניהם חששו "לפרק את החבילה"

וכאשר חל משבר בנישואים

והם התגרשו –

לכל אחד מהם נפתחה הזדמנות

ליצור זוגיות חדשה, טובה יותר.

___________________________________

ראית המשבר כהזדמנות

לבניית משהו חדש

עוזרת להתמודדות,

עוזרת לא להרים ידיים

___________________________________

לאנשים שעוברים משבר

אני יכול לעזור בעזרת טיפול ממוקד ויחסית קצר

_______________________________________

הקליניקה שלי במרחק הליכה מצומת מוצרט

בקרית מוצקין.

קל להגיע גם מערים סמוכות.

________________________________________

יורם צדיק

פסיכולוג קליני בכיר

050-2064065

יום חמישי, 4 באוגוסט 2011

התמודדות עם מחלה כרונית – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

התמודדות עם מחלה כרונית – טיפול קוגניטיבי התנהגותי
עם העליה בתוחלת החיים, יש יותר ויותר מחלות כרוניות, שחיים איתן לאורך זמן.
הרפואה עוסקת במקרים רבים ב care ולא ב cure.
הטיפול הרפואי במקרים רבים מנסה להגיע לשליטה במצב הכרוני ולא להחלמה.
אפילו האיידס, שהחל כמחלה עם תמותה רבה, הפך עם שיפור הטיפול התרופתי,  למחלה כרונית.
מטרות הטיפול, לפיכך, אינה ריפוי, אלא התמודדות ארוכת שנים עם המחלה הכרונית, וניהול חיים תקינים ומספקים בצידה.
ההתמודדות של המטופל היא עם המחלה עצמה, בשלביה השונים, בהיענות לטיפול הרפואי, ובתופעות הלוואי של הטיפול הרפואי.
ההתמקדות כאן היא לא במחלות עם סיכון גבוה לתמותה (כמו סרטן או מחלות לב קשות), אלא דווקא במחלות כרוניות שחיים איתן במשך שנים:
השמנה, סכרת, מחלות אוטו-אימוניות, מחלות מעיים (קרוהן, המעי הרגיז), נשימה (אסתמה) , כליות (טיפול בדיאליזה),  כוויות, עור (פסוריאזיס) , מפרקים, אוסטיאופורוזיס, נוירולוגיה (אפילפסיה, מצב לאחר אירוע מוחי, כאבי גב, מיגרנה) , פיברומיאלגיה, תשישות ועוד.
יש לציין במחלות כרוניות רבות יש גם חלק משמעותי של התמודדות עם כאב.
הופעתה של מחלה כרונית (שאינה שכרוכה בסכנת חיים) עלולה להביא למצוקה נפשית משמעותית, המתבטאת בחרדה, דיכאון, כעס, תחושת חוסר צדק ("למה זה קרה דוקא לי?") , לכאב ובעקבותיהם - ולפגיעה בתפקוד.
תהליכי ההתמודדות שונים במחלות כרוניות שונות, על פי מידת הסבל שהמחלה גורמת, הסטיגמה של המחלה, והשלבים השונים שלה.
אופן ההתמודדות שונה מאדם לאדם והוא קשור
·        בכוחות של האדם,
·        במשאבים שעומדים לרשותו (נפשיים ואחרים)
·        במרכיבים באישיותו (אקטיביות, אופטימיות)
·        בנסיון חייו
·        ובמערכת התמיכה שלו.

טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר, כדוגמת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יכול לשפר את ההתמודדות של החולה במחלה הכרונית ולהביא לירידה במצוקה הנפשית ובסימפטומים הנפשיים שהופיעו בעקבות המחלה.
*
ההתערבות הטיפולית חייבת להתחיל בשלב של הערכה.
בשלב ההערכה יש לעסוק בהבנת המצב הרפואי, בהתמודדות המעשית והנפשית של החולה עם הטיפול הרפואי ותופעות הלוואי ובהתמודדות שלו עם מחלות ומשברים בעבר. יש להבין מה הסיבות שהביאו אותו לטיפול הפסיכולוגי.
בהמשך יש לבדוק מהם הסימפטומים הנפשיים שהתעוררו עקב המחלה.
מומלץ לבקש מהמטופל לענות על שאלוני דיווח עצמי העוסקים בסימפטומים נפשיים הבודקים מצוקה נפשית, חרדה  ודיכאון.
בסיום שלב ההערכה יש לגבש את מטרות הטיפול, כך שתהיינה מוסכמות על המטופל והמטפל כאחד.
*
הטיפול מתמקד בשלושה מרכיבים שאיתם יש להתמודד במקביל ולסירוגין:
המרכיב הראשון הוא הגופני. זוהי עבודה ישירה על הגוף שמטרתה להביא לתחושה של שליטה בגוף ובעיקר בתסמינים הגופניים.
המרכיב השני הוא המרכיב הקוגניטיבי. ניתן להגדיר את החלק הזה כ"הזדמנות ללמוד לחשוב לטובתך". כאן המוקד הוא בזיהוי אותן מחשבות ופרשנויות (אודות המחלה והטיפול) הגורמות מצוקה ובהמרתן בחשיבה מציאותית ומאוזנת יותר.
המרכיב השלישי הוא המרכיב ההתנהגותי העוסק בהתמודדות עם המנעויות, בשינוי דפוסי התנהגות ובלמידת מיומנויות דרושות.
במקרים רבים יש צורך להתחיל דוקא בחלק ההתנהגותי, תוך מתן התייחסות למצוקה עקב בעיות מיידיות.

יום ראשון, 31 ביולי 2011

מה זה CBT

שלום לכולם,
באוקטובר 2009 פירסמתי מאמר באתר Articles בנושא
"מה זה  CBT"
עד כה היו 1369 צפיות.
הקישור למאמר:
http://www.articles.co.il/article/51179/מה%20זה%20%20CBT%20%20%20%20%20?
יורם

יום רביעי, 27 ביולי 2011

התמודדות עם פיברומיאלגיה

התמודדות עם פיברומיאלגיה
סמדר נאמן נשואה, אם לשתי בנות, ועובדת בכיר בבנק, היתה אשה פעילה, אנרגטית, כאשר בגיל 47 החלה לסבול מסימפטומים שונים.
לאחר 3 שנים של בדיקות ובירורים היא אובחנה כסובלת מתסמונת התשישות הכרונית, ושנה אחרי זה גם כסובלת גם מפיברומיאלגיה.
את כל אלה היא מתארת בספר "פיברומיאלגיה – זה לא סוף העולם"  
 (2010).
הנושא העיקרי של הספר התמודדות של אשה אמיצה ועקשנית – שהחליטה לא לוותר על חייה.
יש בספר הסברים מלומדים של פרופ' דן בוסקילה, אך לא ניכנס כאן להגדרות המפורטות. די אם נציין שמדובר בתסמונת כאב כרונית המאופיינת בכאבים מפושטים וברגישות במישוש ב 11 מתוך 18 נקודות רגישות, ובסימפטומים בתחומים נוספים, ובאה לעתים קרובות יחד עם תסמונת התשישות הכרונית (CFS) ותסמונת המעי הרגיז. במקרים רבים התסמונת מופיעה לאחר טראומה נפשית.
כיון שהטיפול הקיים רק מקל על הסימפטומים, אך אינו מרפא את המחלה, עולה השאלה איך להתמודד עם המחלה הכרונית ואיך להמשיך את החיים.
סמדר החליטה לא לוותר על חייה.
בתחילה – היא פנתה לטיפול רפואי מקצועי (אצל רופא המשפחה, ריאומטולוג ופסיכיאטר) , שאופיין ביחס אוהד ותומך.
בהמשך היא נעזרה בשני אנשי מקצוע בתחום הנפשי, מטפלת בCBT  ומאמנת.
ניתן לציין קווי דמיון בין CBT לאימון: התמקדות בשינוי, גישה פרקטית משולבת בהכרה בקשיים רגשיים ופיזיים, והבנת מקומם החשוב של החשיבה, העשייה והפעילות.
לאחר 4 שנים קשות, עם עליות וירידות, שבמהלכן הופנתה לטיפולים מסוגים שונים (פסיכולוגים, עובדות סוציאליות, דיקור, רפלקסולוגיה, פסיכיאטריה, ביופידבק, נטורופתיה ועוד), היא החלה בטפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). במשך שנתיים נפגשה עם המטפלת פעמיים בשבוע, ואח"כ פעם בשבוע.
הטיפול ב CBT  הביא לשינוי: "זה לא שהבראתי, שהפיברו נטשה אותי ... אולם יש לי את הכלים, הטכניקות שמתאימות לי, לסייע בפתרון בעיות ושינוי חשיבתי רגשי והתנהגותי". כתוצאה מהטיפול "יש לי דרכים לשנות את האמונות הכושלות לאמונות מציאותיות יותר. שוב אני אוהבת את עצמי, מקבלת את עצמי כפי שאני, אוהבת את משפחתי וחברי..."(עמ' 44) .
מהתיאור של הטיפול ברורה החשיבות של הקשר האישי בטיפול. וכך כותבת סמדר על המטפלת: "ולך עמירה כמה מילים חמות – את אישה נפלאה ומופלאה, מלאה באהבה, סבלנות, אורך רוח, תמיכה, אמפטיה, הבנה, מחבקת, מחזקת ומלמדת" .
כמה שנים אחר-כך היא החלה באימון לבריאות, במטרה לקדם צמיחה אישית, למינוף מצבה האישי עם המחלה, והשפעותיה על הדימוי העצמי שלה.
כתוצאה מהאימון, כמו מהטיפול ב CBT , החלה יותר לקבל את עצמה ואת המחלה.
בסיום תהליך האימון של 10 חודשים "למדתי לקבל את עצמי עם המחלה, ולא להילחם נגדה, הבנתי שהיא ניתנה לי כמתנה ועלי לחיות לצידה בשלום. לנהל אותה ולא לתת לה לנהל אותי. חיים בחברות עם המחלה ולא בצילה. קבלה שלה, הקשבה, עירנות, יחסי גומלין, הוקרה עצמית על מה כן , על מה אפשר. זה לא סוף העולם. יש קושי ואפשר להיות משמעותית, אני חיה ממקום בונה... למדתי שיש חיים עם הפיברומיאלגיה" (עמ' 91),  ואז היא הבינה שעליה לכתוב ספר.
יש בספר גם אלמנטים חשובים אחרים, כמו ההשפעה של המחלה על היחסים הזוגיים ("יצאנו לחופש בעלי אני והפיברו...")  ועל יחסי גורמים מבטחים לסובלים מהמחלה – ועליהם ניתן לכתוב בהזדמנות אחרת.
ֵ
ְ
תודה לך, סמדר, על הספר, על השיתוף, על עוז רוחך והאופטימיות שלך.